ישראל › מדריכים

מס עיזבון אמריקאי: הסיכון שמשקיעים ישראלים ב-IBKR לא מכירים

עודכן: 21.10.2026

למה מניות ותעודות סל אמריקאיות ב-IBKR מעל $60,000 עלולות לעלות ליורשים עד 40% מס, ואיך תעודות סל איריות מצמצמות את הסיכון.

משקיע ישראלי שאינו אזרח או תושב ארה"ב חשוף למס עיזבון אמריקאי על מניות של חברות אמריקאיות ועל תעודות סל הרשומות בארה"ב – גם כשהן מוחזקות דרך Interactive Brokers. הפטור הוא $60,000 בלבד, והשיעור על החלק העליון מגיע ל-40%. תעודות סל הרשומות באירלנד אינן נחשבות לנכס אמריקאי לעניין זה.

ארה"ב מטילה מס עיזבון על נכסים "אמריקאיים" של מי שנפטר, גם אם לא היה אזרח או תושב שלה. מניה של Apple או תעודת סל כמו VOO נחשבות לנכסים כאלה, בלי קשר לכך שהחשבון נפתח מישראל ושהישות של הברוקר אינה אמריקאית. לאזרחים ולתושבים אמריקאים יש פטור של מיליוני דולרים; לזרים הפטור נשאר $60,000.

החשיפה נמדדת לפי שווי השוק ביום הפטירה, ולא לפי מחיר הקנייה. כך תיק שגדל עם השנים יכול לחצות את הסף בלי שהפקדתם בו שקל נוסף.

בישראל אין מס ירושה, ולכן משקיעים רבים לא חושבים על הנושא בכלל. אבל לישראל ולארה"ב אין אמנה למניעת כפל מס עיזבון, כך שאין מנגנון שמגדיל את הפטור או מקזז את המס.

משקיע מחזיק ב-IBKR תיק של $500,000 במניות ובתעודות סל אמריקאיות. לפי טבלת השיעורים האמריקאית, המס המחושב על $500,000 הוא $155,800. מזה מפחיתים זיכוי של $13,000, שהוא הזיכוי שמקביל לפטור של $60,000 לזרים. המס לתשלום: $155,800 פחות $13,000 = $142,800 – כמעט 29% מהתיק.

אותו תיק בתעודות סל איריות שעוקבות אחרי אותם מדדים לא היה חשוף למס הזה.

1. המשפחה מודיעה ל-IBKR על הפטירה ומעבירה את המסמכים שהברוקר מבקש.
2. כשהנכסים האמריקאיים עוברים את $60,000, צריך להגיש לרשויות המס בארה"ב דוח עיזבון לזרים (טופס 706-NA), בדרך כלל תוך 9 חודשים מהפטירה.
3. כדי לשחרר את הנכסים, הברוקר דורש בדרך כלל אישור מרשויות המס האמריקאיות שהעניין הוסדר.
4. רק אחרי זה אפשר להעביר את ההחזקות ליורשים או למכור אותן.

התהליך יכול להימשך חודשים ארוכים, ולרוב מצריך עורך דין או רואה חשבון אמריקאי. כל הזמן הזה היורשים לא יכולים לגעת בכסף.

תעודות סל מסוג UCITS הרשומות באירלנד אינן נכס אמריקאי לעניין מס עיזבון, גם כשהן משקיעות כולן במניות אמריקאיות. לכן משקיעים רבים מחזיקים את החשיפה למדד S&P 500 או לשוק העולמי דרך קרנות איריות ולא דרך המקבילות האמריקאיות. בדוח של IBKR קל לזהות אותן: ה-ISIN של קרן אירית מתחיל ב-IE, ושל נייר ערך אמריקאי – ב-US.

לגבי דיבידנדים התמונה מורכבת יותר. הקרן האירית משלמת על דיבידנדים מחברות אמריקאיות 15% מס במקור, לפי האמנה בין אירלנד לארה"ב, והמס הזה נשאר בתוך הקרן ואינו מזוכה בישראל. בקרן צוברת זה כל המס על הדיבידנד עד המכירה, ובישראל משלמים בדרך כלל רק כשמוכרים. בקרן מחלקת החלוקה ממוסה בישראל ב-25% נוספים, כך שהעלות הכוללת על הדיבידנד עלולה להיות גבוהה יותר מאשר בהחזקה ישירה של מניה אמריקאית.

• לחשוב שברוקר לא אמריקאי מגן. מה שקובע הוא איפה רשום נייר הערך, לא איפה נפתח החשבון.
• לחשוב שאם אין מס ירושה בישראל, אין בעיה. מס העיזבון מוטל על ידי ארה"ב, ולא על ידי ישראל.
• למכור הכול בבת אחת כדי לעבור לקרנות איריות. מכירה ברווח היא אירוע מס בישראל: 25% על הרווח הריאלי, ובסכומים גדולים גם מס יסף. לפעמים עדיף להפנות לקרנות איריות רק כסף חדש, או לפרוס את המעבר על כמה שנים.
• להשאיר את המשפחה בלי מידע. יורשים שלא יודעים על החשבון או על התהליך מאבדים זמן יקר.

1. פתחו בדוח של IBKR את רשימת הפוזיציות הפתוחות וסמנו את מה שרשום בארה"ב.
2. סכמו את השווי בדולרים. מתחת ל-$60,000 הסיכון נמוך; מעל זה הוא גדל מהר.
3. בדקו כמה מס ישראלי תשלמו אם תמכרו חלק מההחזקות כדי לעבור לקרנות איריות.
4. בתיקים גדולים, התייעצו עם יועץ מס שמכיר גם את הדין האמריקאי לגבי מבנה ההחזקה.

הסיכון הזה לא מופיע באף דוח שנתי – הוא מתגלה רק כשכבר מאוחר מדי לתקן. Brokers.tax מציג את ההחזקות והמכירות מהדוח שלכם, כך שקל לראות כמה מהתיק רשום בארה"ב, ולהחליט על הצעד הבא כשעוד יש זמן.